2קח את אהרן פרשה זו נאמרה שבעת ימים קודם הקמת המשכן. שהיה באחד בניסן כדכתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן נמצא שבכ"ג באדר היתה תחלת המלואים וכן כתב ג"כ בפרשת ויהי ביום השמיני שמיני למלואים הוא ר"ח ניסן שהוקם המשכן בו ביום שנמצא שהתחלת שבע' ימי המלואים הית' בכ"ג באדר וזהו ששנינו בת"כ בפסוק ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף שעיר זה שעיר של נחשון חטאת זו חטאת יום שמיני דרש משה זה שעיר של ר"ח דכתיב ביה ואות' נתן לכם לשאת את עון העדה אי זה שעיר נושא את עון העד' זה שעיר של ר"ח שנא' ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם וכיון דשמיני זה הוא שמיני למלואים דהא לעיל מיניה כתיב ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים נמצא שתחלת המלואי' היה בכ"ג לאדר אבל בספרי אמרו ויהי אנשי' אשר היו טמאים לנפש אדם מי היו נושאי ארונו של יוסף היו דברי ר' ישמעאל ור' עקיבא אומר מישאל ואלצפן היו שנטמאו לנדב ואביהוא שנא' ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ביום ההוא לא היו יכולין לעשו' אבל יכולין היו ביום שלאחריו ונמצינו למדין שהשביעי של נדב ואביהוא היה בערב הפסח וא"כ יום מיתתן של נדב ואביהו' היה בשמיני לניסן וכיון שיו' מיתתן היה בשמיני למלואים דקרא דויהי ביום השמיני שבו מתו נדב ואביהוא אדלעיל מיניה קאי דכתיב ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים נמצינו למדין שהשמיני למלואים היה בשמיני לניסן וא"כ תחלת המלואים היה בר"ח ניסן ולכן עכ"ל דההיא דת"כ פליגא אדר' עקיבא ורש"י ז"ל פי' אליבא דת"כ וא"ת בשלמא לרבי עקיבא היינו דכתיב ופתח אהל מועד תשבו אלא לתנא דת"כ מאי ופתח אהל מועד והלא לא הוקם המשכן עד ר"ח ניסן י"ל אע"פ שלא הוקם המשכן עד ר"ח ניסן מ"מ בכל יום משבע' ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו כדי להרגילם ומפני שלא היתה הקמתו באותן הימים אלא דרך עראי ובר"ח ניסן היתה הקמתו לקיום ששוב לא פרקו עד כ' לאייר שנסעה השכינה ממדבר סיני לפיכך אמר הכתוב שבר"ח ניסן הוקם המשכן ולפ"ז צריך לפרש ופתח אהל מועד תשבו ומקום אהל מועד תשבו דאל"כ מאי יומם ולילה שבעת ימים דקאמר והלא בעת סתירתו לא נשאר בו צורת פתח. והחכם רבי' אברה' בן עזרא ז"ל טען ואמר שאם כדברי האומר שהיו' השמיני למלואים הוא יום ר"ח היה ראוי להזכיר השעיר של ר"ח ולא הזכיר רק ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת וזהו שדרש משה ועוד אם היה שעיר ר"ח למה לא הזכיר שנים פרים ואיל אחד ושבעה כבשים וכאשר הזכיר מלבד עולת הבקר היה ראוי שיאמר מלבד עולת החדש. ונ"ל שאין טענה מכל אלה שאם מפני שלא הזכיר השעיר של ר"ח י"ל שכמו שלא הזכיר השעיר של גמליאל בן פדהצור לפי דעתו מפני שסמך על מה שנזכר במקומו בפרשת נשא כך לא הזכיר השעיר של ר"ח לדעת האומר שהשמיני למלואי' הוא יום ר"ח מפני שסמך על מה שנזכר במקומו בפרשת פנחס ולזאת הסבה בעצמה לא הזכיר גם השעיר של נחשון. ומה שטען עוד שאם היה השעיר שדרש משה שעיר ר"ח כדעת האומר שהשמיני למלואים הוא יום ר"ח למה לא הזכיר שנים פרים ואיל אחד ושבעה כבשים גם זו אינה טענה כי לולא הכעס שכעס משה על שריפתו לא היה מזכיר גם אותו כמו שלא הזכיר שאר קרבנות החדש מפני שסמך על מה שנכתב במקומו וכמו שלא הזכיר קרבן נחשון מפני שסמך על מה שנכתב במקומו ומה שטען עוד וכאשר הזכיר מלבד עולת הבקר היה ראוי שיאמר ומלבד עולת החדש גם זו אינה טענה כי כמו שלא כתב מלבד עולת גמליאל בן פדהצור מפני שסמך על הכתוב במקומו כן לא כתב מלבד עולת החדש מפני שסמך על הכתוב במקומו אע"פ שבתמיד של שחר לא סמך על הכתוב במקומו וכתב מלבד עולת הבקר ואין להשיב מפני ששעיר נחשון הוא קרבן יחיד וקרבן העם הוא קרבן צבור ואין לומר מלבד רק בשל צבור עם של צבור כי בסוף פנחס כתוב אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותיכם ולנסכיכם ולשלמיכם ועוד שאין פירש מלבד עולת הבקר חוץ מעולת בקר כאש' חשב שאם כן למה לא נכתב זאת אחר ויקרב את העולה ויעשה כמשפט מיד קרבן עם קרבן כמנהגו בכל מקום אבל נכתב אחר ויקריב את המנחה וימלא כפו ממנה שאין ביניהן דמיון כלל רק פירושו כאשר פי' רש"י ז"ל שמפני ששתי מנחות היו שם אחת בפני עצמה ואחת על העולה רצה להודיע שויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה אינה המנחה הבאה עם העולה שהיא מנחת נסכים כפי מה שיורה סמיכותה עם ויקרב את העולה רק היא המנחה הבאה בפני עצמה הנזכרת למעלה שזהו מה שדרשו רז"ל בת"כ או ללמד שאין עולת העם פוטרת עולת התמיד אע"פ ששתיהם חובה כמו שפי' הרמב"ן ז"ל או ללמד שכל אלו נעשו אחר עולת התמיד כמו שפירש רש"י ז"ל וכך פירש בפרשת פנחס על עולת התמיד אלו נוספים מגיד שאין קרבן אלו בין שני תמידין ואדרבה יש לתמוה על החכם בן עזרא על שחשב שז' ימי המלואים היו אחר הקמת המשכן למה לא אמר במלואים מלבד עולת הבקר אחר שכבר היו אז:3קח את אהרן קחנו בדברים ומשכהו. לא מלשון לקיחה ממש כי הלקיחה מורה על הכנס הדבר תחת רשותו ולא נכנס אהרן תחת רשותו של משה להיות לו לקניין:
